כימיאה אדער שיידיקונסט א
מכותרת הספר ניתן להבין כי המחבר השתמש בכתבים שונים שהוא מגדיר אותם כטובים ביותר:
"אויס דען בעסט שריפטן אויסגעצאגן..."
חלקים נוספים ל-כימיאה אודער שיידיקונסט
בקטגוריה "ספרים אחרים המוזכרים בספר זה" צריך להוסיף את:
ספר חובות הלבבות/בחיי ב"ר פקירא
פי' משניות; ספר המורה; מלות ההגיון/הרמב"ם
IUL
בסוף הספר, בעמ' צ'-צב' מופיע הנספח הבא:
"אנהאנג ברייטונג דעס ברלינר בלויאס".
תוכן העניינים מורכב מרשימת חומרים והפנייה אל מספר העמודים בהם הם מופיעים, עמ' [17-18].
הספר מחולק לשני פרקים (שכל אחד מהם מחולק לפרקי משנה):
עמ' - א'-עו': על המלחים ("פאן זאלצן")
עמ' - עז'-פט': על חומרי האדמה ("פאן ערדן")
ההקדמה של הספר נכתבה בעברית
בדף השני של הספר מופיעה ההקדשה הבאה:
"דעם אנדענקן מיינעס, מיר אונד דער וועלט דורך דען טאד צו פריה ענטריסנן, פריינדעס יוסף ב"ר הירש בר"נ גווידמט".
בשער הפנייה ספציפית ליהודי גרמניה ופולין
"צום געברויך דיטשן אונד פאלנישן יהודים"
ב הקדמה מספר המחבר על נסיונו לכתוב את הספר בעברית, ועל החלטתו להשתמש בגרמנית בשל הקשיים שמעוררת השפה העברית בתחום המינוח המדעי, והרצון להגדיל את קהל הקוראים של הספר (עמ' [8]).
ככל הידוע, לא התפרסמו חלקים נוספים לספר זה.
בעמ' [8] בהקדמה רשם המחבר:
ויען כי יצאתי לדון בדבר חדש כי עדין לא נתפרסמו באומתנו ספרים כאלה, ומי יודע מה זה טוב לבני אדם... על כן אמרתי להדפיס רק חלק אחד לדוגמא בעלמא ואם ימצא חן בעיני אלהי' ואדם אדשנה חבוריי ואוסיפה כהנה וכהנה יתר החלקים...
IUL
הלאומית העברית
S 61 A 1612
חוקרים שונים טוענים שספרים שנרשמו על שם דאקטאר שענעמן הם למעשה ספרים שנכתבו על ידי אביו, יצחק סטנוב (ראו, למשל, (פלאי 1988, 85-84; הערה 28). לדעתי, הדבר נובע מן התפיסה המסורתית של המחקר כלפי סטנוב כזייפן. סטנוב כתב את כל ספריו בעברית, ואילו ספר זה נכתב בגרמנית באותיות עבריות. כמו כן, הספר מכיל ידע מדעי מדוייק ומפורט, שסביר להניח כי הבן בעל השכלה אקדמית ורופא עשוי לשלוט בו יותר מאשר אביו.