מלוכת שאול
נפתלי הרץ וייזל
Isaac Euchel, יצחק אייכל.
Maimonides, רמב"ם: שמונה פרקים.
"הקדמה ומבוא הספר"
רמח"ל: לישרים תהלה.
Shakespeare, שקספיר:מקבת.
שקד, מבוא, עמ' 17 - 21.
ראו דיון בדבר ה"השפעות" השונות על האפרתי בעת כתיבת המחזה בתוך: שקד, מבוא, עמ' 17 והלאה (כולל סיכום של דיונים קודמים ע"י חוקרים אחרים). שקד מציין שם מקורות השראה אפשריים נוספים, כגון שילר, גתה. (בעקבות דיונים מעין אלה, שביט, בעלות השחר, עמ' 45, מציין כי היצירה מצטיירת כ"אנציקלופדיה של השפעות").
תנ"ך
כפי שמציין שקד, מבוא, עמ' 16, בשונה ממחזאים אחרים מתקופתו, "האפרתי אינו מביא קטעי מקרא ככתבם וכלשונם, אלא טובע בהם תמיד את חותמו שלו".
A. von Haller, פון האלר: על הכבוד.
לגבי ההוצאה - בספר רשום כך:
"ווין / מיט אמשטרדאמר שריפטן/ געדרוקט/ בייא אנטאן שמיד/ ק' ק' פריווילעגירטען העברעישען בוכדרוקער..."
ורסס, המחזה מלוכת שאול, עמ' 61.
(השוו: שקד, מבוא, עמ' 7. שקד גורס כי היו "שלוש-עשרה (או שמונה) מהדורות עבריות".)
לפי בן-ישי, ספר שירים, עמ' 64 - 65, ייתכן כי הציורים בספר היו מעשה ידיו של האפרתי עצמו. בן-ישי גורס כי האפרתי היה, בין היתר, "אמן גראפי" (עמ' 65).
"הופעת מלים בודדות בשפות": נראה כי רק במקום אחד מצא לנכון המשורר לתת תרגום למונח בו השתמש במחזה. בהערת שולים למונח "אש בליעל" הוא כותב: "אונטראירדישעס פייער..." (עמ' פו/1)
בראשית הספר ישנה "אזכרת אהבה" המוקדשת "לידיד נפשי תלמידי ורעי, ה"ה הבח' החתן המופלג פאר ילדי ישרון כ"ה יוסף ראטיבאר".
שלוש ה"המלצות" כתובות כשיר.
ההמלצה הראשונה חתומה כך: "ממני תלמיד המחבר הקשור בו בעבותות האהבה לנצח יוסף בן לא"א כ"ה יקותיאל זלמן בראטיבר במדינת אבער שלעזיען". אל אותו יוסף מקדיש המחבר את "אזכרת אהבה" בפתח הספר.
ההמלצה השניה חתומה על ידי "ידידך ואוהבך לנצח, אלי' בהמנוח הגאון המפורסם מ"ה יוסף מ"מ ז"ל אב"ד דק"ק קעמפנא"
ההמלצה השלישית חתומה על ידי "אוהב דבק מאת אהרן פאלאק". לפי ורסס, המחזה מלוכת שאול, עמ' 58, אהרון פולאק היה ידידו של האפרתי ומגיה בבית הדפוס.
יש להעתיק את הרשימה
נראה כי לפחות חלק מן ההוצאות למימון הספר יצאו מכיסו של המחבר. בהקדמה הוא כותב: "לא למען רבת המחיר אשר תמצא חברתיהו [את הספר], כי גלוי וידוע לפני הרבה אנשים ממכירי אשר דברתי עמהם אודות הספר הזה כי הוצאות הדפוס רבה כמו רבה יען תרתי אחרי אותיות יותר יפות וניר לבן מאוד כאשר לפניך".
בהקדמה לספר, ישנה פניה ישירה אל הקוראים. "הספר הזה המובל לפניך קורא נעים! הוא ראשית מלאכתי בדרכי הלשון והמליצה... אתה אחי הלא ידעת כי ספרים כאלה בלשון עבר מעט המה ונער יכתבם, וכל מגמתי רק להרחיב את לשוננו אשר אבדנו זה כמה - הלא תראה כי לא למען רבת המחיר אשר אמצא חברתיהו... אף לא למען קנות כבוד ותפארת מבני עמינו... ראה תראה ידיד לבי! כי הספר הזה על פני כלו מלא מוסר השכל... אלה דברי ידידיך קורא נעים המשתוקק לראות עלות כנפי הצלחותיך בתורה בחכמה ובאושר."
לפי ורסס, המחזה מלוכת שאול, עמ' 58, המחבר "צופה מראש, כי קוראים הנמנים עם המחנה של אותם 'בוערים בעם' "בטרם יקראו בו שתים או שלוש דלתות יחרקו שן עליו כאשר טבע המון מן הבוערים בעם בראותו דבר חדש בעיניהם כאלה" [כך כותב האפרתי בדברי ההקדמה]. נוכח תחושה קודרת זו שוקד האפרתי להכשיר יצירתו זו בעיני קוראים עוינים כגון אלה כשהוא מבטיחם נאמנה "כי הספר הזה על פני כולו מלא מוסר השכל, כי מוסר השכל שמתי מטרה לכל הרעיונות הבאות בו". ביחד עם שימושו במינוח המשכילי הרווח כלפי יריביה של ההשכלה רואה האפרתי מחובתו להצהיר לפני קהל קוראיו אלה של מלוכת שאול על דביקותו באמונה באלהים:
"והנה כאשר מנעורי ועד עתה שמתי מבטחי באלהי, כי רק הוא יודע את כל לבי, כי חפץ חסדו הוא; כן עתה אתה ה'! -- הורני נא דרכך אלכה, רצה את דרכי! מלא חפצי לבבי אשר התפללתי אליך זה כמה - לדפוק על דלתותיך יום יום, כי ישרים דרכיך ה'!" [גם בהקדמה]
דומה, כי הצהרה נרגשת מעין זו מצדו של המחבר הצעיר נועדה להעניק ליצירתו בעיני קהל קוראיו העברים לגיטימציה אשר לאמונתו...
מכל מקום, ניכר כי מלכתחילה ומעיקרו נועד המחזה מלוכת שאול לקהל קוראים ממחנה ההמשכילים."
בהקדמה כותב המחבר, כשהוא פונה אל הקוראים: "דע, כי זה שלש שנים עברו מדי החלותי לחבר הספר הזה. וארבע מערכות הראשונות כתבתי עדן בארץ מולדתי בהיותי על שלחן גבר חכם בעוז פאר האנשים ה"ה הקצין המפורסם הנגיד ר' זלמן ראטיבאר ללמוד עם בנו המופלג שי'. ושתי מערכות האחרונות עם השיר על הכבוד המדמה אשר העתקתי משיר האדון פאן האללער הבא בסוף הספר כתבתי פה פראג הבירה..."
ועוד הוא מוסר בהקדמה: "לא למען רבת המחיר אשר תמצא חברתיהו [את הספר], כי גלוי וידוע לפני הרבה אנשים ממכירי אשר דברתי עמהם אודות הספר הזה כי הוצאות הדפוס רבה כמו רבה יען תרתי אחרי אותיות יותר יפות וניר לבן מאוד כאשר לפניך".
פ. בער בתוך כ"ע שולמית (1808) משבח את היצירה.
כן עשה ריב"ל בדברי הסיכום למהדורת תק"פ של המחזה.
(כך לפי שקד, מבוא, עמ' 7. וראו שם התייחסויות נוספות).
ורסס, המחזה מלוכת שאול:
ורסס, שמואל, "מחילופי לשון לחילופי משמעות: המחזה 'מלוכת שאול' בתרגומו ליידיש", חוליות, 6 (סתיו 2000), עמ' 55 - 78
בן-ישי, ספר שירים:
א.ז. בן-ישי, "ספר שירים אבוד של יוסף האפרתי", בחינות 11 (תשי"ז), עמ' 59 - 71.
שקד, מבוא:
גרשון שקד, "מבוא", בתוך: יוסף האפרתי, מלוכת שאול, ההדיר וצירף מבוא והערות גרשון שקד, ירושלים תשכ"ט, עמ' 7 - 34.
שביט, בעלות השחר:
עוזי שביט, בעלות השחר, שירת ההשכלה: מפגש עם המודרניות, תל אביב 1996.
עותק באוניברסיטת תל אביב
נעמי זהר, באור חדש, עיונים במחזה העברי המקראי בתקופת ההשכלה, רמת גן תשס"א, עמ' 25 והלאה.
ההערה הבאה מוקמה במקום הלא נכון - לברר:
ורסס, המחזה מלוכת שאול, 56. וכן: פיינר, מהפכת הנאורות, 241. שם רשום כי הוא נולד בשלזיה עילית.
בעניין שם עיירת הולדתו המשוערת - טרופלוויץ - קלוזנר (א', עמ' 193) מציין כי לפי אחת המקורות השם בלועזית הוא:
Troppelwitz