ספר המדות א - תקמ"ו
John Locke, לוק.
Hermann Samuel Reimarus, ריימרוס: Vernunftlehre.
בור, ז'אנר המוסר, עמ' 58, 60.
לפי בור, ז'אנר המוסר, תפיסותיו של לוק בנוגע ל-
mind
ולתפיסת הרעיונות מוצאות ביטוי בספר המידות לוייזל.
הוא גם מצביע על הקבלה מסוימת בין ספרו של וייזל לבין ספרו של ריימרוס:
Wessely begins his ''Sefer Hamidot'' on similar lines to Reimarus…, by stressing that, unlike animals, man is a social being who does not concern himself simply with the pleasures of the moment but with future goods, and the desire to attain ever greater perfection.
פרקי אבות
תנ"ך
בהקדמה מציין וייזל כי המחקרים בספר "נעזרים מדברי התורה ומכתבי הקדש ומאמרות טהורות הנמצאות בדברי רבותינו ז"ל" (עמ' [7] בהקדמה).
"ש[י]מעו מוסר וחכמו/ ואל ת[י]פרעו (משלי ח' ל"ג)
ספר המדות כרך שני; מחקרי לב (הערות לשני החלקים)
כוונתו של וייזל להוציא לאור ספר המשך עולה גם בסוף הספר הנוכחי, שם כתב המחבר: "יען מספר קונטרסי הכרך הזה רבו מאשרר דמיתי, נחמתי מחבר אליהם תוספות דברים, שמצויין עליהם במקצת המקומות בשולי היריעות באותיות קטנות, שקראתים מחקרי לב, אבל אציגם בעז"ה בסוף הכרך השני: אקוה שתשיג ידי בעז"ה להוציאו מהרה בדפוס."
כמו כן, בהקדמה לחלק הרביעי של שירי תפארת, מעיד וייזל כי כאשר נשאל ע"י נדבנים יהודים "על דבר הכ"י אשר עודם תחת ידי, מה שמותם, ואם רוצה אני להוציאם לאור... אמרתי מי יתן אם רק יודפסו בתחלה שלשה חלקי השירים [שלוש הכרכים הנותרים משירי תפארת] וכרך שני מס' המדות, שיש חתומים עליהן..." (עמ' [4])
וינוגרד
מחירו של הספר אין מידע בספר, אך בהמאסף תקמ"ד, עמ' קנח', קובע המחבר את מחירו של הספר: "מקח שני כרכים הנ"ל הוא א' ר"ט ח' גארשין..." מחיר כרך א של ספר המידות הוא 6 גראשן, כך על פי רשימת ספרי חינוך נערים שהתפרסמה ע"י אהרן וולפסון כפי הנראה בתקנ"ט
בעניין שנת ההוצאה של המהדורה הראשונה: במקומות מסוימים (כגון קלויזנר, עמ' 135), צוין כי שנת ההוצאה הראשונה היתה תקמ"ה. לפי קרסל, א', עמ' 647, שנת ההוצאה היתה תקמ"ח, 1788.
מתוכן הספר עולה כי הוא נכתב לאחר כתיבת 4 המכתבים הידועים כ"דברי שלום ואמת", שהרי וייזל מתייחס בספר זה ל"מכתבנוו הנכבד שקראנו דברי שלום ואמת" ול"שלשה מכתבים אחרי' שהוספנו עליו" (עמ' כו/א). (גם בהקדמה עמ' [6] מצטט מתוך המכתב השלישי של דברי שלום ואמת, שם כתב על "ספר המדות או ספר מוסר השכל שאנו עוסקים לחברו..."
על סמך מידע זה ורמזים נוספים, ברויאר, וייזל, עמ' 42 (הערה 48) משער כי הספר ראה אור לקראת סוף 1786 או "in all probability"
ב- 1787.
ניתן להוסיף כי בהקדמתו לתרגום לעברית של פעדאן (שהובא לדפוס באייר תקמ"ז) כותב וייזל: "כמו שנבאר בעז"ה בספר המדות שאנו מוציאין עתה לאור" (עמ' שלישי בהקדמה).
וינוגרד
קלויזנר (עמ' 135) מציין לרוב מקומות ושנים שונים להדפסות חוזרות.
שינויים במהדורות השונות:
במהדורת וורשא 1888 צורף לספר "מאמר חקור דין".
מהדורת 2002 כוללת הסכמה רבנית (לעומת המהדורה הראשונה, שאין בה הסכמות). וייזל מכונה על-ידי המביא לדפוס "תלמיד חכם מובהק" (עמ' יא)
אמנם אין בספר "אחרית דבר", אך ישנו שיר בסוף הספר, הנקרא "מחברתי! מחברתי!"
(במהדורות מאוחרות הופיע שיר זה בראשית הספר.)
איור קטן בסוף הספר.
לפי הכתוב בהקדמת הספר (עמ' [6]), במכתב השלישי של דברי שלום ואמת (עמ' ה/א) הבטיח וייזל כי "ספר המידות... יאיר עיני התלמידים ביראת ה' וחכמת הנפש ודעת המדות... בחורי חמד ומתחילים בחכמה כמוני! הנה לכם ספר זה... זה המעט שאני כותב דרך חדש הוא, להועיל לי ולבני גילי כמוני..."
וייזל ממקם את ספרו בהמשך לשורה ארוכה של ספרים אשר כתבו חכמי ישראל לאורך הדורות, מספר האמונות והדעות לסעדיה גאון, ספר חובת הלבבות לר' בחיי הזקן, ועד ספר מסילת ישרים לרמח"ל וספרים אחרים מתקופתו. ואולם, "לא העתקנו בספר זה דברי מי שקדמונו, כי אין זה דרכנו... אחקור מחקר שכלי כפי כחי בעומק העניני', יבין בם הקורא המשכיל, ולכן עזבתי מליצות וחרוזים להנעים הלשון, אבל כתבתי באר היטב ובדרך קצרה למען ירוץ הקורא בו. כי מחשבתי להועיל." (הקדמה, עמ' [10])
וייזל איננו מעמיד עצמו כסופר שהוא סמכות עליונה ובלעדית, אלא מציג את דבריו כמלאכה אין סופית ומעניק לקורא יכולת להשלים את דבריו: "גם ידע הקורא כי אין מלאכתנו מלאכה תמה שאין אחריה עוד, אלא התחלות דברים היא, כי אין קץ לחכמת הנפש, לא באתי רק לישר המסילה לפני אנשים כערכי, וללמדם על איזו דרך טוב ללכת בבתי הנפש... מי שדעתו רחבה יוסיף שרשים וענפים בלמודים הללו, וישא ברכה מאת ה'" (הקדמה, עמ' [10]).
שפרלינג, משה שמואל. "הגיון לאבל-אם" בתוך: תרל"ח. עלילת שוא. ורשה, 4 (הערת שוליים):
(התייחסות לביטוי "וכרובה יורה חצי צדק אל השערה")
PELLI, NAPHTALI, THE AGE OF HASKALAH, PP 113 - 130
ברויאר, נפתלי הרץ וייזל:
Eduard Breuer, Naphtali Herz Wessely and the Cultural Dislocations of an Eighteenth-Century Maskil,
in Feiner and Sorkin, New Perspectives, pp. 27 - 47.
בור, ז'אנר המוסר:
Harris Bor, The Transformation of the Musar Genre, in Feiner and Sorkin, New Perspectives, pp. 48 - 63.
עותק בספרית בר אילן