ספר העקרים
לא מדובר בהדפסה של הספר הישן כי אם בעיבוד. לפי דברי המביא לדפוס, הוא קיצר במקומות מסוימים והאריך באחרים, שינה מילים לא ברורות, ובעיקר, שינה את צורתו של הספר, המופיע כאן כקטכיזמוס - דברי הרב ותלמידו.
נוסח כתיבת התאריך: שנת יקרה היא מפנינים ומחרוץ נבחר לפ"ק.
הסכמות רבות:
* הסכמת הרב... האב"ד ור"מ דק"ק לבוב והגליל ה"ה בעל מרכבת המשנה... שלמה [לא ברור]
* הסכמת הרב... האב"ד ור"מ דפה ק"ק זאלקוי... [לא ברור]
* הסכמת הרב... ר"מ דק"ק לבוב [לא ברור]
* הסכמת הרב ... האב"ד ור"מ דק"ק יערסלוב... זכריה [לא ברור]
*הסכמת הרב... מהור"ר הירץ ראש כ"ד פה ק"ק זאלקווא... נפתלי הירץ בהמנו' הרבני מו' משה ז"ל ה"ה מבראד
*הסכמת הרב... מגיד משרים דק"ק קרעמניץ בעל מחבר שבט מישראל... [לא ברור]
* הסכמת הרב המאור הגדול החריף א"בד דק"ק שענדשוב... אליעזר בהרב הגדול מוהר"י יעקב הלוי הורוויץ... חונה פה ק"ק שענדשוב
בעמ' ג' אחרי ההקדמה: "ויהודא שנתעלה בכל יקר וגדולה לו נאה לברכו תחלה ולהפיל תחינה ותפלה לאל נורא עלילה שישמריהו מכל נגע ומחלה וינצריהו מכל מקרה ותקלה ויעלהו מעלה מעלה ה"ה הרבני המופלא והמופלג שלשלת היוחסין הנגיד והטפסר הנדיב המפורסם מהורר יהודא הכהן מיערסלוב בן המנוח הגאון המפורסם מהורר יעקב זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק פלאצק. והוא אחד מן הכהנים הנקראים לו"יים שהלוה לי לויית חן סך מסויים ובזה החל לי להועיל להוציא הספר הזה מכח אל הפועל במה אברכו הרי פירותיו מתוקים וצלו נאה כי עושר וכבוד אתו הון עתק וצדקה ורש לא שמע גערה וצעקה זאתי רב חסדא ורב חנן כשתילי זתים הסביב לשלחנו חתניו רבנן מעתה אין לי לברכו רק שיראה בני בנים שלשים וגם רבעים במועצת ודעת תורה ולא יעדי שלטון מבת הון [מבתיהון?] כל ימי חייהון אמן."
על ידי הפועל העוסק במלאכת הקודש המסדר אותיות צבי הירש בן לא"א מוהר"ר שמעון כ"ץ זצ"ל מק"ק גלינא הסמוך לק"ק לבוב הבירה.
ועל ידי הפועל העוסק במלאכת הקודש באמונה הדריקר יוסף משולם פייביל בהר"ר אברה' אבא זצ"ל מק"ק זאלקוו' הסמוך לק"ק לבוב הבירה.
בעמ' האחרון: "התנצלות המגיה - אמר המגיה כבר קדמוני הקודמים במליצתם בהתנצלות על דברי שגגתם אשר נמצא בספרים מכל מקומות מושבותם באמרם כמו שבזמני השעות לא יבצר מן הטובות הרעות כן כל מלאכה לא ישולל מן הטעות ובפרט במלאכת הדפוסים אשר שם נצבים וגם קמים צעירים לימים ויחנו באפס דמים ומחמת גודל המהירות בכדי לצאת מהרה לחירות יבואו לידי חסירות ויתירות ואף כי בכתב יושר דברי אמת נרשם תקנתא לא עבדי כי אם מעט מזעיר שם וגם זאת התנצלותי לצאת מידי חובתי ובשחק עדי אם שגיתי ומי האיש אשר במחזה יחזה איזה טעות בכ"רך הנורא הזה בה' שמתי כסלי ומבטחי שלכף חובה לא ידון רוחי ויען כי קונטרסים שנים שכחה היו לתקנם יפה הצגתי לוח הטעות מנופה בי"ג נפה."
על המודל בו בחר בעת עריכת הספר כותב אליהו מפינטשוב בהקדמתו:
"ולמען המשיך את הלבבות אל זה הספר הצגתי הכל בדרך שאילת תלמוד ורב באמרי שפר זה שואל וזה משיב זה אומר וזה מקשיב ..."
בהקדמה דף ג אומר: הספר הזה הוא "מורה דרך". הוא מצא לנכון לקצר, כדי לאפשר את קנייתו ע"י אנשים רבים יותר. "אמרתי עת לקצר כעוללת הבציר וללקוט השושנים אשר שמה נתונים ומכל האוצר לא יעדר ולא יבצר אף אחת מהנה כנראה לאישר בינה וכל הלשונות הרחוקים הזרים הצגתי אתה בלשונות שגורים בכדי שכל נפש מישר אל יבין וישכיל איך דבריו לכלכל וימצא פתח עינים איך לעבוד לבורא ארץ ושמים ... ולמען המשיך את הלבבות אל זה הספר הצגתי הכל בדרך שאילת תלמוד ורב באמרי שפר זה שואל וזה משיב זה אומר וזה מקשיב ... בררתי הטוב והמעולה אשר יש בו הצטרכות גדול לכל באי עולם והחקירות הגדולות אשר אין בהם צורך כל כך השארתי וגם הנשאר הוא יקר מפז ומפנינים ומחרוץ והחלקתי את הספר למאמרים ובסוף הספר השלשה עשר עקרים וכל מאמר ומאמר נחלק לפרקים ואת הכל בדעת יחלצו הצדיקים בזכות התורה והמצות בית קדשינו ותפארתנו...
עותק בספריה הלאומית.
נטלי:
IUL
וינוגרד 1993
ספרייה לאומית: R 8= 22 V 13367
לפי וינוגרד, הספר עוסק ב"פילוסופיה".
מחברו היה יוסף אלבו (1380 - 1444).
הספר נבדק ב- 10.7.07. לא מצאתי (עדיין) מאפיין משכילי ברור.
אין מדובר בהדפסה של הספר הישן כי אם בעיבוד. לפי דברי המביא לדפוס, הוא קיצר במקומות מסוימים והאריך באחרים, שינה מילים לא ברורות, ובעיקר, שינה את צורתו של הספר, המופיע כאן כקטכיזמוס - דברי הרב ותלמידו.