ספר זמירות ישראל ה
Herz, Marcus, הרץ, מרכוס: Versuch ueber den Geschmack.
Herder, הרדר: Vom Geist der Hebräischen Poesie.
Moses Mendelssohn, משה מנדלסון: אור לנתיבה.
Euchel, Isaac, אייכל, יצחק: הקדמה לספר משלי.
Moses Mendelssohn, משה מנדלסון: נתיבות השלום.
הקדמה ראשונה, עמ' א/2
הקדמה ראשונה, עמ' א/1
הקדמה ראשונה, עמ' ה/1
הקדמה ראשונה, עמ' ו/1
הקדמה ראשונה, עמ' ז/2
בנוסף לספרים שהוזכרו כאן, ברי"ל מפנה גם לספרי מנדלסון בגרמנית (עמ' ה/2).
הוא גם משווה דברים שקרא אצל אייכל בהקדמתו לספר משלי עם דברים ששמע מפי
"מורי ר' יצחק הלוי". (עמ' ז/1)
חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי
להבדיל מן הכרכים שיצאו קודם לכן, אין הכרך הזה נקרא "חלק חמישי" (בהמשך לחלק ראשון, שני וכו'). הכרך שונה משאר החלקים בכך שהוא איננו כולל טקסט מתוך תהלים אלא מהווה הקדמה לכל שאר החלקים.
יש "מפתחות הענינים" לשלוש ההקדמות, וכן מפתח לוחות התמונות לאיורים המצורפים.
לספר שני עמודי שער. בעמוד השער השני רשום: "ספר תהלים עם תרגום אשכנזי מהרב רבנו משה בן מנחם זצ"ל ומבואר על ידי יואל ברי"ל חבר לחברת שוחרי הטוב והתושיה..."
מילים בודדות בשפות: מונחים מתחום הניתוח הספרותי מובאים לעיתים קרובות בגרמנית באותיות עבריות.
ההסכמות לכל חלקי זמירות ישראל הופיעו בחלק השני.
יש להדפיס את רשימת החותמים.
ישנן שלוש רשימות: אחת ע"פ מקום המגורים, השניה "ממקומות מפוזרים" - אנשים שחתמו אצל המו"ל שבתי מיאנוב, והשלישית - שמות אשר נשמטו בטעות מן הרשימה הראשונה.
ברי"ל פונה ישירות אל הקורא: "אל יפלא בעיניך הקורא", כותב בראשית ההקדמה הראשונה (עמ' א), אם תמצא כי אורך המשפטים אינו שווה בשתי השפות - במקור ובתרגום...
בהקדמה הוא מציין כי הוא חקר את דרך התרגום של מנדלסון, והוא מבקש "לחלקם גם ביעקב ולהפיצם בישראל".
הוא פונה לקהל שאינו בקי בספרות ובתרבות הלועזית, שכן הוא רואה לנכון להקדים ולהקדיש כמה מילים לנושא המליצה, "באשר לא מצאתי מהבחינה הזאת בספרינו כי אם מעט מזעיר, אף שהידיעה הזאת נצרכת מאד לכל קורא בשירי הקודש". (עמ' א/2)
ברי"ל מעודד את קוראיו להעמיק עוד יותר בנושאים בהם הוא נוגע. בהערת שולים הוא כותב: "האריכו חכמי המעטאפיזיק לדבר על גדר יופי והפלאה...דברים טובים מאד ראוים לכל אוהב חכמה לדעתם. ואין כאן המקום להאריך בו... לא באתי אלא לעורר לב אחי על ענינים נכבדים כאלה, וכל המוסיף לבאר תבוא עליו ברכה." (עמ' ג/2)
ובמקום אחר (עמ' י/1): "אעיר את הקורא הנעים הרוצה בזה לקרות שני חלקי הספר שהבאתי לעיל בשם החכם האדון הערדר, וימצא מטעמים לנפשו..."
כשמפנה אל ספרו של מנדלסון נתיבות השלום, מוסיף ברי"ל: "המצוי בודאי ביד כל משכיל אוהב תורה באחינו".