ספר זרע קודש
מוזכרים למשל ספריו של נפתלי הירץ וייזל יין לבנון, ספר המדות, וכן מוזכר עלים לתרופה. עמ' כג א וב. גם מציין למשל במקום אחר: "בארנוהו באורך ע"פ הקדמו' רמ"ד בפעדאן גם כתבנו מזה בת"מ ל"ד א ובהגה לקמן ס"ד ב' ועי' מדרש הנעלם פ' תולדת קל"ה רע"ב ואין מן הצורך להאריך עוד בזה..." עוד הוא מזכיר את דברי "החכם הרופא מהו' מרדכי גומפל ז"ל בהק' לס' יס"הת", ש"הלך בנתיבו" של הרמב"ם בנושא מסוים (עמ' לט/א)
הרבנים החותמים על ההסכמות:
מרדכי בן מאיר מרגלית אב"ד בק"ק צעמפלבורג/ מרדכי מזלאטווי החונה פק"ק צעמפלבורג
נפתלי הירש אב"ד בק"ק פפ'דא/ נפתלי הירש לבית קצנאילנבוגן חונה פק"ק פפ"דא
יוסף אב"ד בק"ק מעזריטש/ יוסף בן ברוך מארץ יון חוב"קק מעזריטש
רבני זלאטווי:
ישראל בן יצחק אייזק קרא מליסא
הירץ בן הענך הענא סג"ל מפ"פדמיין
אהרן בן יהודה סג"ל
נתן ברנט בן ישראל סג"ל
חיים בן יצחק אייזק
מדובר בקטע קצר, "מליצת הגבירים והשרים המפורסמים, הלא המה הפרנסים ומנהיגים דמדינות פרייסן". בדבריהם משבחים את המחבר כרב גדול, שידיו רב לו בים התלמוד ובפלפלא חריפתא, ומלבד זאת נתן ה' לו לשון למודים לשון מדברת צחות בטוב טעם ודעת ורוח המקום ורוח הבריות נוחה הימנו". דומה כי פתחו לפניו את ביתם, וקוראים לאחרים לעשות כמוהם ולתמוך בו. (עמ' 3 לא ממוספר)
בסוף הספר נכתב: "הפרענומעראנטין והלוח הטעות יבואו בדברות השניות אי"ה".
לפי פישמן,
exegetical treatise on the first three verses of Leviticus 19
בהערות בפתח הספר כותב המחבר: "בכל מקום שתראה וידמה לדבר פשוט בעינך אל תאשמני! כי לא לגדול כמוך כתבתי ולא לפני איש כערכך חברתי כי מה אדע אשר לא ידעת? ומה הבנתי אשר לא התבוננת? אולם לאשר כערכי שולחני ערכתי..."
בהערותיו בראש הספר כותב המחבר:
בהערה 4: "אם כתבתי על איזה חכם טעות הוא או נעלם ממנו אל [..] תוכיחני. הלא ידוע כי אין אדם שליט ברוחו. ומה גם איש כמוני המטלטל... וצרות רבות סבבוני נלאתי ספרם והטרדה גברה עלי כי אנכי כתבתי אנכי הגהתי ובדד ישבתי..."
בהערה 6: "דע! עד דף מ"ד כתבתי באלטונא ושם היו ספרי' רבים בידי ... אבל משם ואילך פה כתבתי, יוכל להיות שכונתי לזולתי כי לפעמים לא הי' בידי אפי' המסכת ולא הייתי מופנה [?] מכל צד לילך תמיד להשאל, ומה גם הלא ידוע דרך המשאילים, שמדחים בלך ושוב".
בהערה 7 מעריך בתלאות אשר היו לו בדרך להדפסת הספר, נסיון כושל להדפיס בהמבורג וכו' וכו'...
פישמן, יהודי שקלוב
עותק בספריה הלאומית
הספר מוזכר בספר:
Fishman, Jews of Shklov
נטלי:
14.11.07 - להוסיף לרשימה את שמות המסכימים (הנמצאים עתה באצבע). לפי פישמן:
Kerner resided in the Shklov district for nearly a decade, from 1786 to 1796, teaching and writing philological-exegetical notes on the Pentateuch. Was close to Nota Notkin (rich Jew, very influential) corresponded with Naftali Hirtz Wessely on questions of Hebrew language, and praised the latter's works profusely: "The Lord endowed him with extraordinary wisdom to interpret the Biblical text using his pure reason, according to the simple meaning. Elevated individuals such as him are indeed few." Upon completing an exegetical treatise on the first three verses of Leviticus 19, Kerner set out for Berlin, at Notkin's suggestion, and published his work there in the "Orientalische Buchdruckerei". FN 49, p. 153: זרע קדש, Berlin 1797, 16b, 19b, 23b-24a, 25b, 29b-30b (letter by Wessely to Kerner). Kerner was born in the Polish town of Zlotowo, and moved to Shklov a s young man.