ספר מלכים א
וולפסון מסביר כי בתרגומו הוסיף דברים שאינם מופיעים בטקסט המקורי, זאת כאשר הרגיש כי ישנם חסרים שמוטב למלא. שינוי נוסף שהכניס בתרגומו: שלא כתרגומים אחרים, הוא בחר להשתמש בשמות מדינות הנהוגים בשפות לועזיות ולא הידועים למרבית הקוראים היהודים (במקרה של מדינות מוכרות). למשל, במקום מצרים, ארם: עגיפטען, זיריע.
על מנת לא להעיק על הקורא, בחר לא לפרט ביתר פירוט את הסיבות שבעטיין בחר בדרך זו והבטיח לקורא להסביר זאת במקום אחר. לא "בלאסע נייערונגסזוכט" הביא אותו לכך, אלא "טריפ'טיגע גרינדע".
ראו אצבע בחלון קהל יעד ותרגום. כמו כן:
וולפסון מציין בהקדמתו כי בביאור שלו לא נהג כמרבית קודמיו, דהיינו, לא התמקד ב"ענייני דיקדוק יבשים", שרק מגדילים את כמות הדפים בספר ומייקרים אותו, אך אין בהם כל תועלת.
מלכים ב'
בעמוד נפרד (על שני צדדיו) כתובה הקדשה:
"דעם העררן יואל לעווע פראפ'עססאר אונד ערשטן אבערלעהרער אן דער קעניגליכען ווילהעלמס-שולע צו פרעסלויא, אונד מיטדירעקטאר דערזעלבן זיינעם פ'ערעהרונגסווירדיגן פריינד אונד קאללעגען/
צום עפ'פ'ענטליכן בעווייז דער וואהרען האכאכטונג אונד צום דענקמאל געגענזייטיגר פריינדאשפט [כך!] אונד ליבע געווידמעט פ'אן אהרן וואלפסזאהן".
בספר מלכים א' ישנה רשימת חותמים אחת, והמשכה במלכים ב'.
בהקדמתו מציין וולפסון כי ספר זה, כתרגומיו האחרים, אמור לשמש ספר לימוד לתלמידים. אך בשונה מספרים קודמים, במקרה זה כוונתו היא להפוך את הספר גם לספר קריאה. הוא מצהיר כי בתרגומו ניסה "לנקות" את הטקסט מכמה שיותר הבראיסמים, "דאס זיא בייא איינם גראסן טהייל מיינר נאטציאן דיא שטעללע איינם ניטצליכן אונד אונטרהאלטענדן לעזעבוכס פ'ערטרעטען קאן". לשם השגת מטרה זו, "קאננטע איך פ'רייליך אין מיינר איברזעטצונג ניכט איממר מיט דעם אריגינאל גלייכן שריטט האלטן, אונד מיך אן זיינע אויסדריקקע דארשטעללונגן אונד בצייכנונגן דער דינגע זא זעהר בינדן, אלס איך עס אין מיינען פ'ריהערן איבקרזעטצונגן, דיא בלאס פ'יר דען אונטרריכט דער יוגענד בעשטיממט ווארן, גטהאן האבע".
ראו גם אצבעות בחלונות תרגום ומהדורה חדשה.
עותק בספריה הלאומית - עותק מס' 1
נטלי:
וינוגרד 1993
"עם יידיש".
הספר יצא גם בתקס"ז כחלק ג' ממנחה חדשה ("ס’ מלכים א, (ב), עם תרגום ... ובאור מאת אהרן וואלפסזאהן. תקס"ז. קצב ד’. וינה, שמיד). עותק בספרייה לאומית: S 56 A 936.