ספר מצפה יקתאל
מקורות חז"ל המצוינים בספר רבים מכדי לציינם במפורש.
נוסח כתיבת התאריך: התאריך בעמוד השער:
"לפרט הנני נשפט אותך"
וינוגרד
אחרי דברי הקדמתם, מוסיפים המביאים לדפוס את הדברים הבאים:
"ואלה שמות ראשי אלפי ישראל הנודעים בשערינו אשר אליהם אנו שולחים הספר הזה...
לכבוד אדונינו מורינו ורבינו הגאון המפורסם, מוה"רר צבי הירש נ"י ולכבוד בנו הגאון מוה"רר שאול נ"י.
ולכבוד הגאונים המפורסמים רבני קהלות קדושות
פראג
אמשטרדם
פ"פ דמיין
הנובר
ברעסלוי
גלויגא ליסא
פוזנא
מיינץ
הייצפ'עלד
פ"פ דאודר
ולהגאון החסיד המפורסם מוה"רר אליה מווילנא.
ולהם ערוכים הדברים האלה אשר הצבנו בפתיחת שער הספר הזה, כמכתב שלוח לכל אחד בפרט למען אשר יראו כל איש ישראל כי בצדק כל אמרי פינו: אנחנו עבדים לה' ולתורתו האמתית ולכל חפיצי אמת וצדק.
ברלין ר"ח אדר תקמ"ט לפ"ק
איצק בר"ד מברלין דוד פ'רידלענדר"
אחרי לוח טעות ארוכה יחסית, ישנה "התנצלות המדפיס": "בהיות שמחבר הספר הלזה אינו נכח אצלי, כי נשלחו מכתביו לידי ע"י שליש, לא יכולתי לעמוד בכל מקום על ההגהה, ולזאת ישא נא הקורא בבקשי מאתו לתקן הגיאות על שולי הספר כאשר נרשמים בלוח הטעיות [כך] הזה."
כפי שפיינר מציין, ברלין כתב את ספרו "בקודים ובסגנון המקובלים בספרות ההלכתית, כדי להראות שהרב כהן [נגדו יצא] נכשל לאורך כל הדרך [בספרו תורת יקותיאל] בשימושו בטכניקות הלמדניות, ותלמיד חכם רציני ימצא בו רק דברי הבל, טעויות אין ספור ומסקנות מגוחכות..." (פיינר, מהפכת הנאורות, עמ' 308)
אחת מן הכוונות המוצהרות של הספר, לפי המביאים לדפוס, היא לעורר את הקהל, ובין היתר את הקהל הלמדני, אשר מקבל ללא עוררין "נבילות וטריפות בלי טעם וסברא", כל עוד הספר עוסק "במשפטי התלמוד או בדברי אגדה", אך לא כך כאשר מדובר ב"חכמה" ("עברתם שמורה רק לכל הבא בעסק חכמה והשכלה או דורש לטוב בני עמינו...").
כפי שכותבים המביאים לדפוס, הם מתכוונים לשלוח "מקצת ספרים אל הראשים והגדולים היושבים על כסא הוראה". בסוף ההקדמה הם אף מציגים רשימה של אותם רבנים אשר בכוונתם לשלוח להם את הספר. בראשם: ר' צבי הירש ובנו שאול (!).
בנוסף, ישנה פנייה מפורשת ומנומקת אל הקהל הרחב, להסתמך על "הבטת עיניהם" ולא ללכת בצורה עיוורת אחרי דברי החכמים.
המחבר עצמו פונה בתוך הטקסט אל הקהל שלו. כך למשל: "ועתה הקורא משכיל אשר בוודאי נלאית בקריאת דברים בטלים של המחבר הזה [אותו הוא מבקר] וסתירתן..." (עמ' כ/2)
הספר והמאבק סביבו היו נושא לדיון במקומון הברלינאי
Chronik von Berlin,
שפרסם איש האמנות והתיאטרון היינריך וילהלם זייפריד -
Seyfried
פיינר, מהפכת הנאורות, עמ' 312.
ראו פיינר, מהפכת הנאורות, עמ' 310 והלאה.
לפי סמט, ר' שאול ברלין, "הספר הוליד חמישה מכתבים כהגנה עליו. על שלושה מהם חתום ר"ש
ברלין ועל שניים - עובדיה בן ברוך." (עמ' 432)
כך: פסק דין מכבוד אדונינו מורנו ורבנו הגאון המפורסם החכם הכולל מהו' צבי הירש נר"ו, על דבר החרם על ספר מצפה יקתאל, י"ב טבת תקנ"א (חינוך נערים).
הספר ומחברו הוחרמו על-ידי הרבנים. פיינר, מהפכת הנאורות, עמ' 310.
אביו של שאול ברלין עמד להצטרף לחרם. אולם כאשר נודע לו כי בנו הוא המוחרם, חזר בו ועבר לצד בנו, וניסה לבטל את החרם. סמט, ר' שאול ברלין, עמ' 430.
סמט, ר' שאול ברלין:
משה סמט, "ר' שאול ברלין וכתביו", קרית ספר מ"ג (תשכ"ח), עמ' 429 - 441.
סמט, בשמים ראש:
משה סמט, "'בשמים ראש' של ר' שאול ברלין, ביבליוגרפיה היסטוריוגרפיה ואידיאולוגיה, קרית ספר מ"ח (תשל"ג), עמ' 509 - 523
פלאי, הריפורמה הדתית:
משה פלאי, הריפורמה הדתית של הררב "החרדי" שאול ברלין,
HUCA 43, 1971,
עמ' א - כג.
פיינר, מהפכת הנאורות, עמ' 307 - 318.
עותק בבר אילן (מיקרופילם)
להיעזר בסמט ופלאי למילוי השאלון.
להמשיך לקרוא בהקדמת המחבר ובספר (מקורות מצוטטים, קהל, נושאים, מודלים).
הערה ב- IUL לגבי העותק בירושלים: "בסוף נמצאים שלשה מכתבים שנדפסו אחר שנתפרסם הספר ואחר שהחרימו המחבר."