מן ההקדמה הראשונה עולה לאיזה סוג קהל הוא מבקש לפנות, איזה קהל הוא מבקש לשרת: "אין אנו יכולים לעלות בעליות החכמה ולראות בעינינו, מה שראו ברי' נמוכה חכמי קדמונינו, בירושלים עיר הקדש יסוד אדמתינו, אבן שתיה אשר שתו ממנה כל הצמאים, גדלו והצליחו וגם עשו פרי עד שהגיעו למדריגת הנביאים, הלא נאמן הוא בבריתו וקיים מאמרו להותיר לנו בכל דור ודור שריד ופליט פליטת החכמה... כמו שהבטיחנו, לשלוח מלאך לפנינו, להאיר את עינינו, בחשבון ראיית החדש, לקיים מצות עשה לחשוב ולידע ולקבוע באיזה יום תחלת כל חדש, כמו שמבואר בספר תורת משה רבינו הקדוש. ואם דבריו טמונים ונעלמים למפרשי דבריו אודת קוצר ידיעותם בחכמת המדידה והמשולשים, הלא גלוי וידוע כל תוכן דברי רמב"ם זצ"ל ליודעי בינה לעתים בחשבון תקופות וחדשים, ע"פ מופתים אשר העידו עליו החושים... וספרי חכמה זו היו מימי קדם בכל לשונות המפורסמים ובפרט בל"הק, אבל אחרי כן שנתדלדל החכמה מישראל בעו"ה נתמעטו ונתאבדו ספרי חכמה זו בל"הק ולא נשארו בידינו כי אם בל"א, וחדשים מקרוב באו והתחילו להעתיק ספרים האלו מל"א ללשון הקודש, וככל זאת לא יצאו ידי חובת ביאור לבאר כל החשבונות הנמצאות ברמב"ם זצ"ל, ובגלל זה מי שחשקה נפשו ללמוד להבין הלכות ק"ה להרמב"ם זצ"ל ולא מבין לשונות אחרים מן הנמנע הוא אצלו להגיע בדרך
האמת שהוא המופת היורה על פרטי חשבונות האלו, ואפילו להמבינים ל"א אין בידינו פירוש נכון בציורים נכונים המספיקים לבאר דברי הרמבם זצ"ל... ושינה נדד מעיני ומעפעפי מנוחה, עד שמצאתי את שאהבה נפשי להעלות על הכתב בלשון נקי' וקלה פי' נכון על הלכות ק"ה להרמב"ם זצ"ל בציורים נכונים המתוקנים לפי דרך האמתי: ... להבין הלכות האלו ידוע לכל המבינים, שהכרח הוא להתחיל בחכמת המדידה והמשולשים, ע"כ אוציע בתחלה את כל דרכי למודים האלו בלשון צח ונקי, בלי טעות וחבוקה/מבוקה, לבל תהי' בפי המון למכשול... וכדי להקל על הקורא ציינתי בציונים נכונים ... ולתועלת המתחיל אבאר את הציונים הנזכרים בדרך פרט, ואחר השלמת למודים האלו אתחיל בע"ה לפרש דברי הרמב"ם זצ"ל בפי' נכון על כל הלכה והלכה, הן הלכות המוסדות על אדני חכמת התכונה, והן הלכות הנובעות ממקור ים התלמוד בבלי וירושלמי, ובסוף החיבור אבאר את דרכי חשבונות הנזכרות בדברי רמב"ם זצ"ל ע"ד חכמת המשולשים, כדי שיהיה ביד כל אחד ואחד לעשות לוח נכון ומתוקן.