ספר רפואות הנקרא עזר ישראל
שמרוק, משה מרקוזה
ספרו של טיסו תורגם לעברית ע"י לפין: ספר רפואת העם.
השוואה בין שתי המהדורות אצל שמרוק.
כפי ששמרוק מציין, ספרו של לפין נאמן יותר למקור ומצהיר על היותו תרגום, אך לא כן ספרו של מרקוזי. התרגום ליידיש הינו יותר בבחינת "אדפטציה" של הספר לקהל היעד שלו: יהודי מזרח אירופה.
נוסח כתיבת התאריך: ... לשרך לפ"ק
בעניין המחיר, שמרוק מציין כי בלפחות בעותק אחד שנותר לא רשום על השער מחיר הספר (כפי שמופיע כאן). לטענתו, ייתכן שחלק מהעותקים נועדו למסחר וחלק חולק חינם בהתאם להתחייבות שקיבל מממן הספר הלא יהודי.
לפי שמרוק, "עזר ישראל" הוא הספר המודפס הראשון ביידיש המדוברת באירופה המזרחית - בשונה מספרים קודמים, ששמרו על נוסח מאובן של ספרות היידיש הישנה.
מרקוזי טוען כי הוא נאלץ "לקלקל" את הגרמנית הצחה השגורה בפיו כדי להתאימה לשפת היהודים במזרח אירופה, ומזה הסיקו חוקרים כי הוא בא מפרוסיה לפולין. אך מסתבר כי הוא היה יליד סלונים, ולכן היידיש היתה שפת אמו. (שמרוק)
שמרוק מעמיד רשימה זו של נותני הסכמות לרשימת הממליצים המופיעה בתרגומו לעברית של לפין (משכילי ברלין).
הסכמות נוספות מאת:
-אבד קק לאקטאש - צבי הירש בהגאון שלמה זלמן ז"ל חונה בקק לאקאטש.
-אבד דקק קאוולא והגליל - יעקב החונה בקק קאוולא והגליל
-אבד דקק פאריצק - שניאור פייבוש בהרב ישראל הלוי, חונה קק פאריצק
-אבד דקק אוסטילוג - יוסף ישראל הלוי חונה קק אוסטילג
-הרב המאה"ג האב"ק דקק מאציוב - שמואל בן הגאון חיים
ראו רשימת מממנים.
מרכוזי מודה למיחאל באבראווסקי "שהזיל מעות מכיסו לסייעני לדבר מצוה זו".
על כך ראו: שמרוק, "משה מרכוזה".
שם נותן ההסכמה השני לא ברור מתוך העותק בספריית פרנקפורט.
קהל היעד העיקרי: יהודי מזרח אירופה.
חנא שמרוק, "משה מרקוזה מסלונים ומקור ספרו 'עזר ישראל', ספרות יידיש בפולין, ירושלים תשמ"א, עמ' 184-203.
ושם הפניות למחקרים נוספים.
עותק ספריית פרנקפורט (דיגיטלי)
אלכסנדר גוטרמן, "ספר רפואות לד"ר מארקוזה והצעותיו לתיקונים בחיי היהודים", גלעד, ד-ה (תשל"ט), עמ' 35 - 53.
נטלי:
צינברג 1955
IUL
ספרייה לאומית: R 8= 35 V 4608
בעמ' 98 והלאה, מסביר צינברג על הסיבה שבעטיה כתב המחבר, משכיל שלמד באוניברסיטה, ביידיש (מעין Volksaufklärung).
להשלים:
שם נותן הסכמה נוסף.