ספר שערי נעימה
כך בעמוד השער ובהסכמות
הספר "הסתובב" כנראה בקרב קהל מסוים. המחבר שלמה בן משה כותב בהסכמתו/הקדמתו כי בידי דובנא היה "העתק מספר שערי נעימה אשר חברתי בילדותי ... בא אלי ובקש מאתי שאתן לו רשות להדפיס המחברת הלז..."
נוסח כתיבת התאריך: "בשנת נעימות בימינך נצח לפ"ק"
שלמה מחלם כתב "הסכמה והקדמה", שכן הוא למעשה מחבר הספר. בהקדמתו הקצרה מביע את הסכמתו להבאת הספר לדפוס.
בעותק ששימש למילוי השאלון אין רשימת חותמים מראש. עם זאת, נאמר בעמוד השער: "שלמה במו' יואל מדובנא... כתת רגליו ממדינה למדינה להדפיסה ולהראות העמים והשרי' את יפיה ... רודפי צדק אנשי אמ"ת קנו את הספר הזה ובזכות זה תזכו לעלות לציון ברננה".
לפי הנאמר בעמוד השער, לפני חיבורו של שלמה בן משה מחלם "החכמה הזאת" של טעמי איוב משלי תהלים "נסתרה זה כמה מאות שנה והמדקדקים שלפניו לא עמדו על סודה ועתה אחרי בלותה היתה לה עדנה". אלא שאותו מחבר, אשר "הוציא אמ"ת לאמתו" לא הביא אותה אל הדפוס. למלאכה זו ניגש שלמה דובנא. הוא "כותת רגליו ממדינה למדינה להדפיסה", השיג ככל הנראה מנויים מראש, "הוסיף נופך משלו" והביא את הספר לדפוס.
לפי עדותו של המחבר עצמו (שלמה בן משה מחלם), עותק מספרו (כנראה בטרם נדפס) הגיע לידיו של דובנא. דובנא ביקש מהמחבר רשות להדפיסו, והדבר נעשה תוך שיתוף פעולה מצד המחבר. כך הוא כותב: "להיות שעדיין לה היה מסודר כראוי פניתי עצמי לזה משך שבוע וסדרתיו באופן נאה והרבני מוהר"ר שלמה הנ"ל [דובנא] סייע לי בחיפוש מחופש מנוסחאות הרבה המדוייקות עד שע"י כך יצא מנופה כסלת נקיה".
עותק באונ' בר אילן
אפשר לעיין בספרו של שלמה חלם, מרכבת המשנה. כפי שהוא מציין, שם הוא מזכיר את הספר. (ישנה מהדורה חדשה של ספר זה)