שירי תפארת א

Type of book:
Type of book
Full title of book: 
שירי תפארת א: שירי תפארת חבור כולל שמונה עשר שירים
Title of the book in Latin characters: 
Shire tifʾeret 1: Shire tifʾeret ḥibur kolel shemonah ʿasar shirim
Text is presented as original: 
Yes
Textual and cultural sources for the book
Are there sources mentioned in the book itself? 
Yes
List of sources: 

א' הכהן: כהנת אברהם.

תנ"ך

References: 

הן בהקדמת המחבר והן בהערותיו מצוינים בפירוש המקורות מן התנ"ך.
ספר כהנת אברהם (ונציה תע"ט) מוזכר בעמ' [18] בהקדמה.

בנוסף לתנ"ך, וייזל מצביע על מקורות אחרים אותם הכיר. בהקדמה [עמ' 2, 3] הוא עוסק בנפוצותו של השיר בין כל התרבויות ומציין שגם בין עמים ש"אין להם לא כתב ולא ספר...טרם יצאו לקרב ישירו בשירים... כמו שספרו לנו קאלומ"בוש וחבריו מוצאי העולם החדש, וכאשר ספר לנו בדורנו רב אנית מלך ברי"טאני השר קא"קש וחבריו, מוצאי האיים הדרומיים בקצות הארץ". הוא מצביע גם על "שירי הומי"רוס ואנק"רעאן ליונים... שירי הא"ראץ וביר"גיל לרומים... וביותר בממלכות האי"רופי... קצתן [של השירים] מלאים הזיות והבלים ששרו לשקוציהם בחרו בם..."

Are there sources not mentioned in the book? 
Yes
List of sources: 

קלופשטוק: Messiade.

Herder, הרדר: Vom Geist der Hebräischen Poesie.

References: 

קלויזנר, א', עמ' 137 - 138
שאנן, א', עמ' 64 והלאה

קלויזנר, בהתבססו על מייזל (Wolf Aloys Meisl, Leben und Wirken Naphtali Hartwig Wesselys, Breslau 1841), משער ש"וויזל נתעורר לכתוב אפופיאה כזו על-ידי הרדר. ואמנם, דבריו של הרדר בנידון זה כאילו קוראים לוויזל לחבר חיבור מעין 'שירי תפארת'. בחיבורו הגדול 'על רוח השירה העברית'...שיצא בשנות 1782 - 1783, כשנתיים קודם שניגש וויזל לכתיבתם של 'שירי תפארת' - אומר הרדר כדברים הללו: 'תמהני, שלמרות מה שכבר יש בלשוננו כמה וכמה שירי-גיבורים בעלי תוכן עברי, עדיין אין לנו אפופיאה על משה...' "

מקור נוסף שקלויזנר מציין הוא ה"מסיאד" של קלופשטוק, ומוסיף כי "בכלל נתרבו בדור-ההשכלה בגרמניה היצירות המיוסדות על נושאים מן התנ"ך... ביחוד נתרבו אז היצירות העוסקות באבות התנ"כיים".

Quotes from Jewish sources: 

תנ"ך

Volumes
Number of volumes published: 
6
Number of examined volume: 
1
Names of other published volumes: 

שירי תפארת... מחברת שניה/שלישית/רביעית/חמישית/ ___

Part of a series of books? : 
Yes
Name of series: 
שירי תפארת
Publisher/ Printing press
Name of publisher: 
Orientalische Buchdruckerei - חברת חנוך נערים
Year of publication as it appears in the book: 
תקמט
Hebrew year of publication as it appears in the book: 
תקמט
Gregorian year of publication as it appears in the book: 
1789
Place of publication as it appears in the book: 
Berlin
Format of date: 
modern
Notes: 

בנוגע למחיר הספר, ב"מחברת שניה" של שירי תפארת נאמר כי מחירה "כמו מחיר הראשונה והוא ט"ז פגים".

Book structure
Number of languages: 
monolingual
Languages in book: 
Hebrew
Alignment of text: 
right
Typography: 
consecutive
Language of footnotes: 
Hebrew
Location of footnotes: 
bottom of pages
end of book
Fonts: 
square with no punctuation
square with punctuation
Rashi font
Is there a preface? 
Yes
Is there an epilogue? 
No
Is there a table of contents? 
No
Number of pages in the book: 
[22] ע', מ ד', [4] ע'
Are there illustrations/diagrams? 
Yes
Notes on illustrations / diagrams: 

האיור הראשון והאחרון הינם ציורים של דמויות היסטוריות, על סמך פסוקים מקראיים.

Pages in which illustrations / diagrams appear: 
עמ' א, יא (צד ב), מ (צד ב)
Persons mentioned in book
Are there personal addresses? 
No
Are there rabbinical approbations? 
No
Are there recommendations? 
No
Are there dedications? 
No
Are there thanks? 
No
Is there an appeal to sell subscriptions? 
No
Is there a list of subscribers? 
No
Is there a list of printers? 
No
Is there a list of proofreaders? 
No
Is there a list of the book's funders? 
No
Notes: 

בכרך הראשון של שירי תפארת (בעותק לפנינו) אין שמות מממנים. עם זאת, במחברת השניה ישנה הודעה ארוכה ומפורטת החתומה על ידי וולפסון וברי"ל, אשר לפי עדותם כאן הוציאו לאור את המחברת הראשונה, במימונם. למרבה אכזבתם, היה זה כשלון מסחרי: "בלבבנו אמרנו, בוודאי יקפצו הקונים עליו, ועל ידם הושב יושב לנו הכסף אשר הזלנו מכיסנו להוצאת הדפוס, כי לא להרבות על ידו כסף וזהב גשנו אל המלאכה הזאת, כי אם לכבוד ה' ותורתו ולכבוד המחבר המהולל לבדו" - אך "אין דורש ואין מבקש".

Is there a list of the book's sellers? 
No
Textual models
Main textual models of the book: 
Biblical adaptation
Biblical history
Biblical stories
Poems
Biblical epic poetry
Topics
Topics: 
Morals
Target audience
Target audience
Target audience as described in the book: 
general Jewish
maskilim
Notes on target audience: 

וייזל מפנה את ספרו הן "לקורא המשכיל" והן "לקורא דל התבונה". (עמ' [9] בהקדמה)

לפי שאנן, א', עמ' 65, הספר מופנה בין היתר לאלה שמבקשים לנסות את כוחם בספרות העברית. "שאיפה מודעת ומרובת יומרות לוויזל [היתה] להיות דוגמא ומופת למשוררים עבריים", כותב שאנן, ומצטט מתוך דברי המבוא של וייזל: "ללמדם דרכי השיר ובמה ינעם אל לב הקורא, וירגילו עצמם לעשות כמתכונתו".

Book's reception in its time
Contemporary references to the book: 

לפי המוציאים לאור של הספר (וולפסון וברי"ל), הכרך הראשון של שירי תפארת לא התקבל באותה התלהבות מצד הקהל היהודי כפי שהם ציפו. (כך בדבריהם בפתיחת הכרך השני.) לעומת זאת, לפי טענתם ההתקבלות בקרב לא יהודים היתה חיובית: "רבים מגדולי ונכבדי העמים שמחו לקראתו ויתאמצו להגות בו תמיד".
אכן, מלומד נוצרי (הופנגל) כתב ביקורת נלהבת על החיבור בכ"ע שערך:
Hufnagel: "Für Christenthum, Aufklärung und Menschenwohl", Bd. II, Heft 4, 311 ff
ראו גם דברי השבח מאת ביסטר בכ"ע שלו (הירחון הברלינאי, ינואר 1793, עמ' 93 והלאה, לאחר פרסום תרגום החיבור לגרמנית.

Contemporary disputes about the book: 

ספר זה עורר ויכוח בין העוסקים בתחיית הספרות העברית על איכויותיו ומעלותיו.

Preservation in the public consciousness
Later references to the book: 

לפי קלויזנר, א', עמ' 139 והלאה, ושאנן, א', עמ' 68, ישנה התייחסות חיובית לספר בתוך:
שלמה לוויזון, מליצת ישורון (וינה תקע"ו); שי"ר, בהקדמה לשארית יהודה; שיר של אד"ם הכהן.
התייחסות שלילית לספר/רתיעה מן הספר בתוך:
אגרת מאת שד"ל אל לטריס;
גריץ-טריווש, דברי ימי היהודים (וילנה תרס"ט);
אורי קובנר, חקר דבר;
Franz Delitzsch, Zur Geschichte der Juedischen Poesie, Leipzig 1836
ועוד

Mentions in reviews: 

Yes

Catalog numbers
National Library of Israel: 
57A1602
Frankfurt University Library: 
MP 26736
Notes on book availability: 
כבר עם פרסום הספר הזה, הראשון בסדרה, היו לוייזל תכניות להוציא לאור חמישה כרכים נוספים. בעמ' 18 בהקדמה כותב: "אוסיף דבר על זה בעז"ה בדברים שנקדים לפני חמשה חוברות הנשארות, אם אזכה שתצאנה לאור." כמו כן, אמנם בעמוד השער לא צוין כי מדובר בסדרת ספרים, אך לאחר הקדמת המחבר ולפני תחילת הטקסט ישנו שער פנימי שלשונו: "שירי תפארת <ins>מחברת ראשונה</ins> ובה ארבעה שירים".
Book producers
Name: 
Wessely, Hartwig - וייזל, נפתלי הרץ
Role(s) in book creation: 
Author
Name: 
מנחם עמנואל וייזל
Role(s) in book creation: 
Translator
Editions
Year of edition: 
תקסט
City of edition: 
Prague
Changes in this edition: 
מהדורת פראג תקס"ט (-תקע"א) כוללת את כל שירי תפארת, בארבעה כרכים.
References: 
וינוגרד
Year of edition: 
1840
City of edition: 
Warsaw
Changes in this edition: 
בשני כרכים
References: 
וינוגרד
Year of edition: 
1844
City of edition: 
Lemberg
Changes in this edition: 
בשלושה כרכים
References: 
וינוגרד
Year of edition: 
1853
City of edition: 
Warsaw
References: 
וינוגרד
Translations
Language : 
גרמנית
Year: 
1795
References: 
שני השירים הראשונים תורגמו לגרמנית (1795) ע"י שני פרופ' גרמניים (הופנאגל ושפאלדינד) (וייזל כתב לתרגום זה הערות בגרמנית). לפי קלויזנר, א', עמ' 139
Language : 
גרמנית
References: 
עוד שני שירים תרגם בנו הבחור של וייזל. לפי קלויזנר, א', עמ' 139
Language : 
גרמנית
Year: 
1806
Translator: 
מנחם עמנואל וייזל
References: 
מנחם עמנואל וייזל, בנו השני של וייזל, תירגם עוד שלשה שירים לגרמנית. לפי קלויזנר, א', עמ' 139
Language : 
צרפתית
Year: 
1815
References: 
חלק מן השירים תורגם ע"י מ. בר לצרפתית. לפי קלויזנר, א', עמ' 139
Prefaces
Number: 
1
Writer of preface: 
Wessely, Hartwig - וייזל, נפתלי הרץ
Role in book production: 
Author
Preface title: 

פתיחת המשורר

Notes: 

בהקדמה, המחבר עוסק בשירה מבחינה תיאוריטית. הוא מדגיש את קדמוניותו ונפוצותו של השיר. בפתח דבריו הוא מציין: "מראש ומקדם היה השיר כלי חפץ לאלהים ולאנשים. תראה כי כששפט העם את יציר כפו על חטאתו אשר חטא, נאמרו הדברים בדמות השיר. תוכחת השם לקין היתה בארח שיר. למך דבר לנשיו בארח שיר..." (עמ' [1] בהקדמה)
אך גם "אם נרד מן ההר הטוב הזה, מכל אשר נמצא כתוב בספרי הקדש בדרך שיר, ונביט על פני תבל ארצה... גם הם יחדיו ישאו קול ירונו בשירים, כל אחד כפי דרכו וכפי כחו..." (עמ' [2] בהקדמה)
לאחר שקבע את נפוצותו של השיר, מבקש המחבר "להתבונן על החפץ הזה לשיר בשירים... לדעת על מה יסודתו ועל מה יוצר הנפשות ב"ה נטע כזאת נפשות יצוריו, כי בלי ספק מבע ה' הוא..." (עמ' [3] בהקדמה)
המחבר מצהיר כי כוונתו בשירי תפארת היא לבאר את "דברי התורה הסתומים" (ליתר דיוק, את הדברים שנוגעים לגלות מצרים), שנכתבו "בעט אלהי" ועל כן "לא רבים יבינו בם". הוא הולך "בדרך אבותינו הראשונים, לפרש אמרות אלהינו בארח שיר". עם זאת, בהקדמה הוא מבחין בין יצירתו של המשורר לבין עבודתו של המפרש.