שירי תפארת ה
תנ"ך
קלופשטוק: Messiade.
Herder, הרדר: Vom Geist der Hebräischen Poesie.
קלויזנר, א', עמ' 137 - 138
תנ"ך
אין בעמוד השער פרטים על תאריך/מקום ההוצאה של הספר.
וינוגרד (אך אין הוא מציין את ההוצאה הראשונה)
וייזל מודה לאנשים אלה "לא לבד בעבור נדבת ידם לעזור את המלאכה בכספם... אבל נפשי קשורה בנפשם על כי מדעת עצמם עורררו את נפשי הנכאה, ואשר כבר נואשה מהשמיע עוד אמרים בקהל ה', כי אמרו לנפשי התעוררי התעוררי קומי ועשי חיל, ה' יהיה בעזרתך ויתן לך כח לעשות מלאכתך, ואנחנו נשא אתך במשא במסת ידינו לצורך ההוצאה." (עמ' [1])
בראשית הספר כותב וייזל: "וביען אחרי צאת החוברת הרביעית לאור, לא בא מכסף מקנתו לידי אהו' התו' מוה"רר יוזל מוהר נר"ו אפילו החלק הרביעי מן הצורך להוצאת דפוס החוברת החמישית, ואם בוא יבוא הכסף עם הזמן ממדינות אשר עוד יבואו שמה, היתה המלאכה בטלה ימים רבים, על כן הודעתי הדבר להגבירים כמהו"רר מאיר ומהו"רר מענדל הנ"ל לקאפנהאגן, ומדי דברי שלחו מיד הכסף ברוח נדיבה למלאת המחסור, ובעזרת הנדבה הזאת יצאה גם החוברת החמישית הזאת לאור."
בהקדמתו מתייחס המחבר אל "הקורא המשכיל הנותן כבוד לתורה". (עמ' [2])
בהערותיו בסוף הספר כותב וייזל: "היה ראוי לעורר על כל הכתוב בהן [בשיריו], ולהגיד מה ענינו ולמה כתבנוהו, אלא שאנו סומכין על הקורא המשכיל כי יבין מדעתו איך דבר דבור על אפניו, וילמוד מתוכו המעט שכוננו אליו, זולתי מקצת מקומות שבהן הנוסדים על פרושים חדשים שהוצאנו מדעתנו, אין מהן דבר בפרושי הקדמונים ז"ל, עליהן אני צריך להעיר בעבור הודיע לקורא על מה דברי השיר ערוכים..."
דומה כי הספר נועד גם לקוראים מלומדים לא יהודים. כפי שהמחבר מעיד, הוא נועד בין היתר לסתור "דברי הבל" שכתב מלומד לא יהודי בנוגע לטביעת פרעה וחילו בים סוף: "בשיר הזה [השיר הי"ג] השבנו דבר לדוברים עתה בגאוה ובוז על הפליאה הזאת, כמו שעשה אחד מנבוני העמים, ששלח יד שכלו, וכחש בחקירותיו במעשה הפליאה הזאת, ולא אעלה הבליו על ספר, כי נאצות הגדולות הם לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על שירים הכתובים לכבוד ולתפארת לה' ולתורתו ולנביאו נאמן ביתו, אך קנאתי לה' ולדבר קדשו ולמשה עבדו, והוספתי בשירי זה עוד דברים חדשים בם השיבותי על דברי הבלים ודמיונות שוא שההביל ושדמה המחבר הנ"ל בענין זה, ולא באתי להקטין מעלתו ועיונו בלמודיות טבעיות ומדיניות, אך באלהיות הסכיל עשה, איש נשען על בינתו איך יבן אלה, ובעומק המקראות שבתורה איך ידע, סוד ה' ליראיו, כאשר היו אבותינו קדמונינו ז"ל".
אוסף מלמן, אונ' תל אביב