Trauerrede über das Ableben des weisesten Monarchen ... Friedrich des Zweiten
פרקי אבות
תנ"ך
משולבים ציטוטים רבים מן המקורות. ישנם במיוחד ציטוטים רבים המתייחסים למלכי ישראל.
הטקסט כולו פותח בציטוט מתוך פרקי אבות.
נוסח כתיבת התאריך: התאריך שמופיע בשער ("י"ז לחדש אלול שנת תקו"ם", 10.9.1786), הינו התאריך שבו נישא נאום זה.
וינוגרד
טקסט דו לשוני:
הטקסט בעברית הוא נאום מהתקופה, שתורגם על ידי בן דוד לגרמנית.
טיפוגרפיה:
הטקסט המקורי בעברית והתרגום לגרמנית הודפסו עמוד מול עמוד.
אמנם תחילה אין פניה ישירה למלך החדש, אך בהמשך עולה ישנה פניה עקיפה. לקראת סוף הנאום, כותב וייזל (כשהוא משווה, כפי שעשה לכל אורך הספר, בין מלכות ישראל למלכותו של המלך בתקופתו): "...כמו שכתוב וגם ישב שלמה על כסא מלוכה, וגם באו עבדי המלך לברך את אדונינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את שם שלמה משמך, ויגדל את כסאו מכסאך, וישתחו המלך על המשכב (מ"א א' מ"ו מ"ז). וככה נאמר אנחנו ייטיב אלהים את שם אדונינו המלך פרידריך ווילהעלם יר"ה משם המלך דודו שהלך לעולמו, ויגדל את כסאו מכסא המלך המת". (הקבלה זו אינה מועברת בתרגום הגרמני.)
שתי הפסקאות האחרונות בסיום הספר פונות במפורש אל המלך החדש: "אשריך ווילהעלם מלכנו, כי מלבד מורא כבודך אשר אנו חייבים לך, שלחה גם אהבתך פארותיה בלבנו. זאת נחלת הולך תמים וזאת פרי צדקתו. / וצדקתך זאת תמלא לבבינו תקוה טובה, כי תנהלנו בטובך כאשר תנהל כל יושבי ארצך, כי מלך חכם אתה, וידעת כי אל אחד בראנו ואב אחד לכלנו, והוא ישפות שלום על כל מעשה ידיו. אמן:"
מוזכרת גם אלמנתו של המלך, וכן המלכה החדשה.
נאום הספד זה נישא, לפי הכותרת, בפני חברי הקהילה היהודית של ברלין, לאחר מותו של פרידריך הגדול.
הטקסט הינו נאום הספד שנישא בפני חברי הקהילה היהודית.
אין פניה מפורשת בספר (שאף איננו כולל הקדמה), אך בתוך הטקסט, שנכתב כנאום, ישנה מדי פעם פניה ל"אחי וריעי" (ובתרגום לגרמנית:
Lieben Brüder
משתי הפסקאות שחותמות את הספר (הפונות ישירות אל המלך החדש), ניתן להסיק כי אולי נאום זה היה מיועד בעיקר אל המלך החדש, וייתכן כי היה זה נסיון "להטיף לו מוסר", ולהדגיש בפניו אילו תכונות ראוי שיגלה כמלך ומושל.
הספריה הלאומית: S 23V6525